העתירה נגד חוק ועדות הקבלה עדיין מחכה לתשובות אחרונות של המדינה, כך שאין הרבה מה לחדש בחזית הזו. אם לשפוט לפי הפסיקות האחרונות של בית המשפט העליון, לא בטוח שיש למה לצפות… נראה שהשופטים העליונים קצת מפחדים להרגיז את המחוקקים.
בינתיים – שני לינקים למאמרים בנושא חוק ועדות הקבלה ופרצי הגזענות / שבטיות האחרונים בחברה הישראלית:
וגם – הזמנה לאירוע שיתקיים בעוד כשלושה שבועות במנוף, מטעם פורום צרעה.
פורום צרעה הוקם לפני כשנה על ידי קבוצה של יוצאי תנועת הבונים-דרור, בעיקר מדרום אפריקה. בהצהרת הכוונות שלהם נכתב בין השאר:
אנו איגוד של ישראלים בעלי תודעה ציונית מובהקת, המודאגים מהמגמה שבה מתנהלת ארצנו לאחרונה.
כולנו חולקים דאגה עמוקה משחיקת הרוח הליברלית של מגילת העצמאות, שהבטיחה "פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.. על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל… ושיוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"
ביום שבת, 10.12 יקיים מרכז התיאטרון לצדק חברתי' בקיבוץ כברי אירוע תיאטרון וזכויות אזרח, לרגל יום זכויות האדם והאזרח הבינלאומי. מי שלא צפה בהצגה "גדר חיה" כשהוצגה בכרמיאל יכול לצפות בה הפעם. כדאי. הנושא מוכר.
האירוע נערך בתמיכת 'הקרן החדשה לישראל', ובמסגרתו תועלנה שלוש הצגות בנושא זכויות אזרח:
נשים (שעה 16.00): מופע אלתור של אנסמבל תיאטרון הפלייבק 'שילובים בגליל' (תפן), בבימויה של אפרת עשירי, העוסק בזכויות נשים על פי סיפורים מתוך הקהל. מדי-ציני (שעה 17.15): סאטירה של 'מרכז התיאטרון לצדק חברתי' (כברי), בבימויו של אריק גוטלר-אופיר, העוסקת בחוויות האשפוז בבית חולים פריפריאלי ומוצגת בשיטת 'תיאטרון המוחלשים' של אוגוסטו בואל'. גדר חיה (שעה 20.00): מחזה מקורי בבימויו של עומר וייס, על מורכבות יחסי יהודים וערבים בגליל, מבית היוצר של קבוצת התיאטרון 'אינטגרל' (כרמיאל), במסגרתה פועלים יחדיו שחקנים יהודים וערבים. עוד על ההצגה גדר חיה, באתר דוגרינט
דיור בר השגה במשגב? כנס של דוגרינט בהשתתפות מתכננים, פעילים חברתיים וראש המועצה
ביום חמישי הבא, 17/11, בשעה 20:00 ייערך בשורשים ערב בנושא דיור בר-השגה במשגב. מה זה דיור בר-השגה? מה קורה בתחום, בגליל בכלל ומשגב בפרט? כיצד אפשר לאפשר לזוגות צעירים לרכוש בית במשגב? כיצד מתמודדים עם צרכי בני הגיל השלישי?
אם למישהו יש רעיון / רצון / יכולת ליזום פעילות במסגרת המצעד אפשר לנסות ולתאם איתם (שלחו לי מייל
מאמרים וכתבות בנושא ועדות קבלה
בעיתון הארץ התפרסם היום מאמר של אילן הורוביץ, בעקבות התקנון החדש בישוב מצפה אבירים שבמועצה האזורית מעלה יוסף. התקנון של מעלה יוסף דומה מאוד לתקנונים החדשים במשגב, והמאמר מנסה להסביר את הסתירה לכאורה שבין העמדות הפוליטיות של התושבים (מרכז-שמאל) לתקנון החדש הלא כל כך דמוקרטי שהם אימצו.
בעיתון מעריב פורסמה בסוף השבוע כתבה על משפחה דתית שלא התקבלה למגורים בישוב הדתי בר יוחאי שליד הר מירון. היישוב דתי-לאומי, המשפחה היא של חסידי ברסלב ולמרות שיש משפחות נוספות מהזרם הברסלבי ביישוב (ואולי דווקא בשל כך) לא מוכנים לקבל אותם ליישוב. מצד אחד – אפשר להבין (?) את החששות. מצד שני, זה צעד קטן בדרך להרמת ישובים לדתיים-לאומיים-מתחזקים-מאוד, לפי היקף הכיפה וצבעה, וישוב לדתיים-לאומיים-לייט, ישוב לדתיים חרדים ספרדים וישוב לדתיים חרדים אשכנזים חסידים. בעצם, כנראה שזה כבר המצב בחלק מהמקומות. נראה שבג"ץ יצטרך להכריע גם בסוגיה הזו.
מחאה, כנסת ושאר דברים
פעילות נוספת שלא קשורה ישירות לענייננו היא המשמר החברתי בכנסת. אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלהם או לעמוד הפייסבוק כדי להבין יותר במה מדובר. בעיקרון – הכוונה היא שהאזרחים (אנחנו) ייכנסו לדיוני הכנסת וועדותיה, ויפקחו על פעילותה. מדובר בהמשך ישיר של מחאת הקיץ האחרון, בדרכים פרלמנטריות יותר. אבל אלה הדרכים שמשפיעות. אפשר ומומלץ להירשם כדי להתנדב לפעילות (נסיעה אחת לירושלים יכולה לסדר לכם חברות של כבוד במשמר).
ועוד משהו בהקשר של המחאה: הדרישה לביטול חוק ועדות הקבלה מופיעה בדו"ח של צוות הדיור של צוות "המומחים" ספיבק-יונה. למיטיבי לכת – אפשר להתעמק בטקסטים הרבים שפורסמו בנושא, ולמצוא את ההבדלים הרבים שבין מודל טרכטנברג למודל ספיבק-יונה. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
העדכון הזה מגיע באיחור מסוים, אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה לא עודכן האתר. אני לוקח את האחריות על כך, אבל בטוח שמי שרצה להתעדכן בהתפתחויות עשה זאת בעזרת אמצעי התקשורת. אפשר לראות בעדכון הזה כפוסט סיכום של נושא בג"ץ רקפת. מי שכבר התעדכנו ונמאס להם מדיונים משפטיים-בג"ציים מוזמנים לדלג לסוף הפוסט ולקרוא על כמה אירועים שאולי יעניינו אתכם.
בג"ץ "רקפת" (או בשמו הרשמי בג"ץ 8036/07 זבידאת נ' מינהל מקרקעי ישראל)
בשבוע שעבר עלה שוב נושא ועדות הקבלה לכותרות, לאחר פסיקת בג"ץ בעתירה של משפחת זבידאת שביקשה כי מינהל מקרקעי ישראל יקצה לה מגרש לבניית בית ברקפת. פסיקת בג"ץ קצרה מאוד וניתן לקרוא אותה בקישור זה. בניגוד למה שנטען בחלק מהפרסומים, בג"ץ לא פסק שיש להקצות למשפחת זבידאת מגרש ברקפת. בג"ץ בסך הכל קיבל ואישר את החלטתו של רונן כהן-שור, מ"מ מנהל מינהל מקרקעי ישראל, להקצות מגרש למשפחת זבידאת. ההבדל חשוב, מכיוון ש"בזכות" החלטתו של מינהל מקרקעי ישראל נחסך מבית המשפט העליון הצורך לפסוק בשאלה הכללית על חוקיות פעולתן של ועדות הקבלה. במובן מסוים, ייתכן שהחלטת מינהל מקרקעי ישראל נבעה מרצונו של המינהל להוריד את השאלה העקרונית מסדר יומו של בית המשפט.
משפחת זבידאת ברקפת. צילום: עבדאללה שמא, מתוך אתר הארץ
החלטת בג"ץ, שכאמור היתה צפויה בעקבות החלטת המינהל, הביאה לפרצי רגשות ולתגובות הצפויות. כתבות על בני הזוג פורסמו בתקשורת (כמו למשל ראיון קצרצר ב-ynet), תגובות הגיעו מתושבי רקפת (כמו בכתבה בהארץ) ומראש המועצה האזורית משגב, רון שני (שמנסה לתרץ לתושבים את ההפסד המשפטי הזה, ומכין אותם להמשך המאבק המשפטי בעניין ועדות הקבלה). סיכום של התגובות במשגב ניתן לקרוא בכתבה של נדב מאיוסט מסוף השבוע האחרון, בידיעות כרמיאל (קובץ PDF). גם מאמרי הדעה בעיתונות התחלקו באופן הצפוי: ב"הארץ" מברכים (כדאי במיוחד לקרוא את הפסקה האחרונה), בישראל היום מוטרדים מה"ייחודיות שלנו כיהודים" ומערכי המורשת, המסורת והדת. בדוגרינט, עיתון האינטרנט "השכן", כתב יהושע רץ על ההחלטה מזווית מקומית/קהילתית יותר, והתייחס למשפטיזציה של נושאים עקרוניים וערכיים.
עבר כמעט חודש מאז העדכון האחרון בבלוג הזה. הרבה דברים התרחשו בינתיים, בעיקר מאבק חברתי / מחאה חברתית ענקית שקמו סביב בעיות הדיור (במרכז הארץ) והמשיכו לעסוק בנושאים חברתיים רבים אחרים. אני בטוח שזה טוב וחשוב, ואולי גם קשור קצת לנושא של הבלוג הזה. פרטים על התפתחות המאבק אפשר למצוא בטוויטר, בפייסבוק, באתר המאהל, בגוגל.
בינתיים הצטברו כמה עדכונים:
לפני כשבוע-שבועיים דנה מזכירות התנועה הקיבוצית בחוק ועדות הקבלה וקיבלה החלטה לא לתמוך בחוק. פרטים על הדיון ניתן למצוא בלינק הזה, כמו גם על דבריו של שי חרמש (קיבוצניק, ח"כ מקדימה שמקדם את החוק) ועל פנייתו של רון שני (לא קיבוצניק אבל בעל אינטרסים נדל"ניים דומים לאנשי הקיבוצים לפעמים). לקריאת הכתבה בעיתון הזמן הירוק: http://bit.ly/mPBLMJ
בעקבות נייר העמדה של פרופ' ארנון סופר על ועדות הקבלה, שלח לנו דוד קמפלר מאמר תגובה חשוב. אתם מוזמנים לקרוא אותו, בפוסט הצמוד.
ומשהו שקשור: פרויקט דמוקרטיה יצאו בפרויקט מעניין שנקרא "הכתובת על הקיר". כל אחד יכול להירשם, ולקבל בדואר כל שבוע שני פוסטרים שניתן לתלות על לוחות המודעות ביישוב, בעיר, בכפר, באוניברסיטה. הפוסטרים מכילים מידע על מצב החברה/דמוקרטיה בישראל (נושאים כמו דיור, עוני, בריאות). אפשר לקרוא עוד על הפרויקט, להתרשם מהפוסטרים שכבר נשלחו ולהירשם כדי לקבל את החדשים, בלינק הזה: http://bit.ly/quHkHc
זהו. בענייננו המצומצמים יותר אין שינוי. הדיונים בבית המשפט צפויים להתחדש אחרי הקיץ. אין כרגע חדשות על תקנונים ושינויי תקנונים ביישובים עצמם, אבל אם יש לכם מידע אחר – אתם מוזמנים לשלוח לנו.
בעקבות נייר העמדה של פרופ' ארנון סופר בנוגע לוועדות הקבלה, קיבלנו את התגובה הבאה מדוד קמפלר. דוד ומשפחתו התקבלו רק לאחרונה להרחבה הקהילתית במעיין ברוך, לאחר מאבק משפטי נגד ועדת הקבלה. הנה מה שכתב בנושא:
כבן לניצולי שואה, שעבר גיהנום בילדותו בבית ודחיות בשל "חריגותו" מהחברה – אני פשוט נגעל מהרעיון שיש מישהו המעוניין לתת לגיטימיות ווועדות הקבלה האלה. מה שהזכרתי למעלה הביא, בסופו של דבר, לנכות הנפשית שלי, מה שהביא, בין השאר, לאי-קבלתי למעיין ברוך. אני, לצערי, כבר למוד מלחמות, ולא הייתי מוכן להכנע ל"גזר הדין" הזה. אני חושב שיש לי זכות לחיות בקרב העם הזה כמו כל אזרח אחר. נראה לי שאין לאנשים אחרים, שזו אחת הפעמים הראשונות בהם הם חווים דחיה כזאת , את המוכנות הנפשית למאבק כזה, ולכן הם פשוט מוותרים.
נכון, באמת יש אנשים שזה עונש לגור לידם. אז איפה הם יגורו? – אם כל ה"נחמדים" יגורו בישובים הקהילתיים – הרי כל השאר יאלצו לגור בישובים בהם אין וועדות קבלה, והישובים האלה יהפכו לביב שופכין אחד גדול. המציאות שתיווצר תהיה פשוט בלתי נסבלת.
פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה פרסם לאחרונה נייר עמדה שכותרתו: "ההתנגדות לוועדות הקבלה ליישובים קטנים בפריפריה – הכצעקתה?!". http://bit.ly/l3liib
המסמך כולל 50 עמודים שבהם מסביר פרופ' סופר את כל הסכנות ליישובים הקהילתיים, למשגב, ולתנועה הציונית העלולות להתרחש אם יבוטלו ועדות הקבלה. אני מניח שהמסמך דורש דיון מעמיק יותר מאשר תגובה מיידית בבלוג, אתם מוזמנים לקרוא ולהעיר הערות. חלק מהטיעונים מוכרים, חלקם חדשים. רובם לא יוצגו באופן רשמי על ידי תומכי החוק (כזכור, החוק "לא נועד להפלות נגד ערבים").
טוב, אז בקצרה – השגנו היום את מה שרצינו: צו על תנאי נגד הכנסת והמדינה שינמקו מדוע אין לבטל את חוק ועדות הקבלה!!
זה נשמע אולי טכני ומשפטי, אבל זה אומר שעברנו את המשוכה הראשונית בבג"ץ, והצלחנו לשכנע את השופטים שיש בסיס לעתירה. עכשיו הכדור עובר במובן מסוים לצד השני, שצריך לנמק מדוע אין לבטל את החוק. עוד קצת עבודה ליועצים המשפטיים של הכנסת ושל משרדי הממשלה…
זה לא אומר שהחוק יבוטל, עדיין לא. הדיון הבא יהיה כנראה רק בסתיו, אחרי הפגרה והחופשות ודחיות נוספות. אבל הוא נקבע בפני הרכב של תשעה שופטים, וזה אומר שידונו בכובד ראש בכל הטיעונים בעד ונגד. הדיון הציבורי בנושא יימשך, וזה כבר טוב.
באופן אישי היה כיף לראות את החברים ממשגב (אמירם, אליהו, נמרוד); את דוד קמפלר שהתקבל למעיין ברוך אחרי מאבק ארוך, אבל הגיע כדי לעקוב אחר הנושא שעדיין מעסיק אותו; את החברים מהאגודה לזכויות האזרח (עורכי הדין גיל גן-מור ודן יקיר שייצגו גם אותנו בהצלחה. תודה!); אנשי קרן אברהם; עורכי הדין של עדאלה שהעלו גם הם נימוקים כבדים נגד החוק.
היה קצת מתח בדקות שבהן ניסחו השופטות (ביניש וארבל, והשופט דנציגר) את ההחלטה. אני הימרתי שנפסיד… אבל אני תמיד פסימי. איילת מקרן אברהם שישבה לידי הימרה שדווקא נקבל צו על תנאי (לפי ההתלחשויות בין השופטות) וצדקה. אמירם הסתודד עם דני עברי וכבר התחיל לדון בהצעות פשרה (אמירם – ראינו אותך!), ונמרוד פספס את רגע הניצחון כי הוא הלך לנגב חומוס במחנה יהודה או משהו כזה. אבל כל המתח השתחרר אחרי ההחלטה והיו הרבה חיוכים. וגם אנשי תקשורת שביקשו מעורכי הדין שיסבירו מה בעצם הוחלט ורצו משפט וחצי מכל צד.
אז השלב הזה הסתיים באופן חיובי, יש עוד הרבה צעדים בדרך. הישארו עמנו! מבטיחים להמשיך לעדכן.
אני מקווה להביא דיווחים מהדיון בבג"ץ בימים הקרובים. יהיה מעניין.
בכל מקרה, הדיון הציבורי בנושא מתקיים, וימשיך כנראה להתקיים גם אחרי הדיון בבג"ץ (לא בטוח בכלל שתהיה מחר הכרעה, אלא אם השופטים יחליטו לדחות את העתירות על הסף ומיד). גם השבוע התפרסמו מכתבים בנושא ב"א-לה גוש", העיתון המקומי במשגב.
