מהי הציונות או למי יש מונופול עליה?
(מכתב זה נכתב בתגובה למכתב שפורסם בפורום של מצפה אבי"ב, ובו נקראו התושבים לחתום על עצומה בעד חוק ועדות הקבלה).
לאוסי שלום,
במסגרת נפלאות האינטרנט מכתבך לאנשי מצפה אבי"ב הגיע גם אלי, ומצאתי לנכון לענות לך. לענות לך כדי לייצר דיאלוג ולא להוסיף עוד משטמה ומהומה.
אין חולק בינינו כי יישובי משגב אכן מקומות איכותיים הם, ובוודאי שיש בהם אוכלוסיה רבה אכפתית ומתמסרת, אשר לחלקה יש זמן רב לכך שכן היא משתייכת ברובה למעמד בינוני גבוה.
אין חולק בינינו כי מרבית הפעילות ביישובים נעשית בהתנדבות ומתוך אהבה גדולה והתמסרות.
אין אפילו חולק בינינו כי תפקידן של ועדות הקליטה השתנה עם השנים, ומה שהיה לפנים מסננת משמעותית ואגרסיבית הפך להיות מתון יותר וצנוע יותר עם התחזקותם של היישובים ועם כניסתם של גופי מדינה בעובי הקורה, וחלחולה של ההבנה שמשהו לא לגמרי תקין בוועדות הקבלה.
אין חולק בינינו כי המאבק הוא פוליטי, אך באומרי פוליטי כוונתי לכך שיש בו מרכיבים של כוח ומאבק על מיהו שייעצב את האופן שבו תראה משגב. אלך גם צעד אחד הלאה – כיצד נעצב את ישראל 2010 ואת עתידה. אין בכך כל רע, והוגי דיעות לאורך אלפי שנות היסטוריה היללו את האופי המהותי של בני אדם כפוליטיים – מבחינות רבות זה מה שהופך אותנו לאנושיים. לצערי המונח פוליטי מיתרגם כיום, ומן הסתם גם בכתיבתך, לתהליך שלילי שמאפיין אולי סגנון פעילות של הכנסת או גופים אחרים.
אין חולק בינינו שקיים קשר הדוק בין התנועה הפוליטית היהודית, קרי ציונות, לבין הקמתם של יישובי משגב והקמת יישובים קהילתיים בכלל.
אין חולק בינינו כי ביישובי משגב יש נוכחות רבה של מצביעים למפלגות מרכז ושמאלה – אך ניתן לשאול כמובן מה משמעות הדבר אם אדם המצביע למפלגה כלשהי בוחר דרך ומקדם אג'נדה של מפלגות אחרות, כמו במקרה הזה.
בסיפא של פנייתך את מבקשת מקוראיך לחתום על העצומה בעד ועדות הקבלה, כדי לשמור את רוח ההתיישבות כפי שהגו אותה האבות המייסדים של התנועה הציונית. יש בדבריך יומרה לא מעטה ודומני שזו אחת הבעיות של החברה הישראלית העכשווית – לקיחת בעלות על הציונות ועל מה חשבו בדיוק האבות המייסדים.

מלון בילטמור בניו יורק. מקום מושבה של ועידת בילטמור, שאימצה במאי 1942 תוכנית להקמת "קהיליה יהודית" בארץ ישראל
הציונות היא אכן תנועה מדינית של העם היהודי, אך מטרותיה רחוקות היו מלהיות מוגדרות במשך חמישים שנות קיומה הראשונות. רק סמוך מאוד להקמת מדינת ישראל (בוועידת בילטמור, אם זה נורא מעניין מישהו) היה מי שבאופן מפורש דיבר על הקמתה של מדינה יהודית. לא כל הזרמים בציונות ראו את ההתיישבות בפלסטינה של אז כמטרה נכונה. הרצל, שכולנו כה נתלים בו, תיאר בספרו הנבואי חברה יהודית פורחת ומשגשגת במרחב זה, אך לא הזכיר שלטון עצמי אלא חברה חזקה שתורמת לסביבתה הערבית ומשום כך היא מקובלת ומכובדת בקרב תושבי האזור. לא כל הציונים ביקשו לחזור לציון, ולא כולם ראו עין בעין את ההיצמדות לקרקע דווקא כאן. כך שמבחינות רבות הקמתה של מדינת ישראל היא הגשמתה של מטרת הציונות המדינית, וכעת משהוגשם היעד המדיני הזה, הוויכוח המהותי שנותרנו עמו הוא כיצד שומרים על הקיים – כיצד משמרים את ישראל כמדינתו של העם היהודי ביחד עם ערכים נוספים כמו שוויון, שלטון דמוקרטי, נגישות לכול, חופש אזרחי, ועוד ועוד….
כחלק מהטענות שאת מפנה כלפי מי שיוצא נגד חוק ועדות הקבלה (ויש להוסיף התקנונים החדשים), את מחברת בין גורמים אנטי ציונים כ"עדאללה", כלשונך, ליוזמה שלנו. כמי שהיה בסוד היוזמה מראשיתה, הריני להבטיח לך כי לא היינו זקוקים לעדאלה על מנת לפעול, ומעולם לא יצרנו קשר עם עדאלה כדי לקבל הנחיות פעולה. אך כן התייעצנו עם גורמים שכאדם דמוקרטי וציוני מן הסתם אינך יכולה למצוא בהם פגם – האגודה לזכויות האזרח, עמותות הדואגות לשוויון במדינת ישראל כמו שתי"ל. השימוש בקלף הערבי במקרה זה לא רק שאינו נכון, אלא מלמד כי עמותה ערבית שמבקשת לדאוג לרווחתם של תושבי ישראל הערבים, שוועדות רבות וגופי מדינה רבים כבר הכירו בעוול המתמשך שנעשה להם, נתפסת בעינייך כמשהו רע. איני בטוח שהציונות של הרצל לפחות מתיישבת עם עמדות כאלה.
יש בינינו ויכוח מהותי על האופן שבו צריך וראוי לפתח את היישובים במשגב. יש בינינו תהום ביחס לצורך דווקא בשעה זו בקידומו של חוק, אשר מבחינות רבות הוא בעייתי ואינו מתיישב עם עקרונות של דמוקרטיה מהותית ולא פורמלית. יש בינינו מחלוקת מהותית על הזכות שלנו במשגב למנוע ממישהו או מישהי להתגורר ביישובים שלנו, אך האם הדבר אומר שאת ומי שאוחז בדעותיך עושים נכון יותר וטוב יותר לעתידה של משגב, לעתידו של הגליל?
הוויכוח הוא ויכוח לגיטימי וחשוב – מה שמאוד חשוב שישתנה בשיח היא התפיסה שמי שמבקש לפתוח את היישובים ולא לסגור אותם, שמי שיש לו בעיה עם תהליכי סינון וסלקציות ליישובים, ושמי שחושב שכל אזרחי ישראל ראויים לזכויות הוא בהכרח אנטי ציוני או פוסט ציוני או כל מונח אחר בעל קונוטציה שלילית. במצב הקיים, אותו "מיעוט צעקני" לדבריך, פועל לקדם ולשכנע את מה שנתפס בעיניו כדרך הנכונה יותר ליישובי משגב. אין בינינו מי שמטרתו המוצהרת היא להרוס את היישובים. ההתארגנות שלנו היא תגובה למהלכים שראש המועצה הנוכחי מקדם במסגרת המועצה, מהלכים שמבחינתנו לא רק שאינם מסייעים למשגב – הם בעייתיים מאוד מבחינה חוקית ובוודאי דמוקרטית, אך חמור מכך הם מגובים בתהליכי חקיקה בכנסת, שמי שמקדמם אינו מסתיר את המטרה העיקרית שלו, והיא המשך אפלייתם וחסימתם של אזרחים ערבים. אחת הטענות שלנו היא שהאפלייה לפי שעה מתמקדת בעיקר באזרחים יהודים, שכן ערבים על פי רוב כלל לא פונים ליישובים קהילתיים.
אני מבין שאת תופסת את פעילותינו כקנטרנית – האמיני לי, יש לי חיים ואני אדם עסוק מאוד, אך מה שראוי לחשוב עליו הוא מדוע יוצא אדם מדלת אמותיו ונזעק ופועל במרחב הציבורי. האם מדובר בקנטרנות או אולי בדאגה ואכפתיות? חלק גדול מאלו שתומכים בפעילות שלנו – עתיד משגב – ובוודאי אלו מאיתנו שפעילים, עושים את פעולתם משום שהם חלק מהחיים במדינת ישראל. חלקנו בוודאי מגדירים את עצמם כציונים (והסיבה שאיני אומר כולנו היא שלא בדקתי ואין זה כלל ענייני כיצד אדם מגדיר את עצמו), אלא שגורמים אחרים ושיקולים אחרים משלך מעצבים את תפיסת עולמם.
בעולם אידיאלי היה מתקיים דיאלוג ודרכו היינו מקדמים במרחב הציבורי תהליך של הבנה והידברות, אלא שבמצב הקיים המועצה, בחסות גורמים מהכנסת ומן הסתם בתיאום איתם, כופה עלינו הסכמות או אי הסכמות לצעדיה, ולכן גם התגובות שלנו והפעילות הציבורית והתקשורתית שנחשפת אליה.
בברכה,
נמרוד לוז
תגיות: חוק ועדות קבלה, מצפה אבי"ב, ציונות

2 במרץ, 2010 בשעה 12:00
מילים כדורבנות
29 ביולי, 2010 בשעה 13:30
נמרוד ביטאת את שבליבי!
האם אוכל להצטרף "בהתנדבות" כמובן, לפעילותך?
13 באוגוסט, 2010 בשעה 0:49
הי, המכתב מאוד מוצלח, האם הוא נשלח גם אליה, או פורסם רק כמכתב פתוח? האם היא הגיבה? נקווה שהסקרנות לא תהיה אגריסיבית הפעם כמו בפתגם הרגיל…
תודה, א"י.