כפי שהובטח, הנה הדיווח של שליחינו המיוחדים לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת – אליהו שטרן ויהודה אזר. לקריאת הפרוטוקול הרשמי של הדיון – לחצו כאן.
אליהו:
הדיון היה המשך של דיון שהחל בישיבה קודמת ועיקרו הקראת סעיפי הצעת החוק (נוסח היועצת המשפטית של ועדת החוק) והערות של המשתתפים. מתוך כ-30 משתתפים היו נוכחים במשך כל הדיון ח"כ דוד רותם וח"כ ישראל חסון. שלושה ארבעה חברי כנסת יצאו ונכנסו.
הדיון התמקד בשני נושאים. הראשון – עניין ההורשה, שבעצם התפתח לוויכוח סביב השאלה מה מרכיב קניין בתהליך ההתיישבות ומה מרכיב האגודה השיתופית הקהילתית.
הסבר רקע קצר: סעיף 6ב. (א) של הצעת החוק קובע כי "הקצאת זכויות במקרקעין לאדם (להלן – מועמד) ביישוב קהילתי, לרבות מכוח דין, ובכלל זה מכוח ירושה על פי דין או צוואה, או רכישת זכויות במקרקעין על ידי מועמד להתיישבות ביישוב קהילתי, מותנית בהמלצה של ועדת קבלה". סעיף זה קובע למעשה כי בנים ובנות של תושבי יישוב קהילתי שירצו לרשת את הבית של הוריהם יצטרכו לעבור ועדת קבלה. אם אתם תושבים ביישוב קהילתי, או חושבים לעבור להתגורר ביישוב כזה, כדאי שתדעו שייתכן שוועדת קבלה כלשהי תמנע מבניכם או בנותיכם לרשת את הבית שלכם, אם הם לא "יתאימו לאופי היישוב".
היה ברור לכולם שזהו נושא בעל מטען פיצוץ גדול כי יש כאן התנגשות עם זכות יסוד – זכות הקניין. דוד רותם ניסה לטעון שהזכות להתאגדות אף היא זכות יסוד. חלקו העיקרי של הדיון היה בעל אופי משפטי והדובר העיקרי היה נציג משרד המשפטים שהדגיש שבישובים הקהילתיים יש מרכיב מרכזי של זכויות קניין או שימוש על קרקע, שהוא משאב לאומי. תרומתי הקטנה לדיון הייתה שאלה האם חברי הכנסת שרוצים לתרום לפיתוח הפריפריה חושבים שמניעת זכות ההורשה לבנים תביא תושבים ליישובים הקהילתיים. נראה לי שהסעיף הזה יפול בהמשך תהליך החקיקה.
החלק השני הוקדש להרכב ועדות הקבלה, כאשר גם כאן הייתה חלוקה ברורה – משרד המשפטים תמך בהרכב פתוח, שכולל נציגים של מוסדות ואילו ח"כ רותם וחסון הגנו על זכותם הדמוקרטית של המתיישבים לבחור את ועדות הקבלה שלהם. בין המתבטאים היו:
- נציגת הסוכנות ורון שני , אשר ציינו את העובדה ש-95% מהפונים מתקבלים.
- עורך הדין של מועצה אזורית משגב, אשר דיבר בהרחבה על התעוררות המודל הקהילתי בארצות מערב אירופה וצפון אמריקה.
- נציג משרד הרווחה אשר הדגיש את חשיבות ועדות הקבלה לאיתנות היישובים.
- דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח אשר התעמתה עם דוד רותם בסוגיות שונות של זכויות יסוד.
תרומתנו לדיון הייתה הדגשת העובדה שאחוזי הקבלה הגבוהים הם תוצאה מהצב הנוכחי שבו כל תשובה שלילית מחייבת אישור של המועצה ושל המנהל, ואילו הצעת החוק מחזירה את הסמכות לוועדות קבלה פנימיות, שדחו בעבר בחלק מהיישובים למעלה מ-50% מהפונים. כמו כן הפניתי את תשומת הלב לכך, שמנגנון הערעור אינו פותר את הבעייה כי רובן הגדול של המשפחות שנדחות אינן מערערות מחמת הפגיעה הנפשית שתשובה שלילית גורמת.
יהודה אזר חלק מניסיונו שגם בוועדה שבה יש נציג חיצוני מתקבלת בדרך כלל דעת היישוב, למעט מקרים חריגים שבהם נדרשת ראייה רחבה יותר. מדבריו אפשר היה להסיק שהוספת נציגים חיצוניים אינה פוגעת בדמוקרטיה הפנימית של האגודה. להערכתי, להופעתו היה משקל, כיוון שחלק מהנוכחים הכירו אותו (למשל רשם האגודות) וגם כיוון שהוא ציין שלמעלה משלושים שנה הוא משמש כמזכיר של יישובים קהילתיים.
להערכתי גם בסעיף זה תהיה פשרה.
יהודה מוסיף:
לפי התרשמותי יש כרגע 2 בלמים לוועדה: היועצת המשפטית של הוועדה שתלווה בתוקף תפקידה את מעשה החקיקה עד הגשתו למליאה, ועו"ד ממשרד המשפטים שמבין היטב שח"כ רותם מוביל את הוועדה על חבל דק שעומד, משפטית, על כרעי תרנגולת. נשאר רק לקוות שישתתף בפגישה/ות הבאה/ות וימשיך לגלות אותה רוח קרב.
ביום שלישי הקרוב תמשיך הוועדה לדון בהצעת החוק. הזכירו לאיתן כבל להגיע לדיון!
