עתיד משגב

איתן כבל לא הגיע היום לישיבת הוועדה. אלו מכם ששלחו לו מייל או פקס (והיו לא מעט כאלה, לפי המיילים שלכם) קיבלו את התשובה הבאה:

קראתי את המייל בעיון רב.

לצערי, בעקבות נסיבות אישיות נבצר ממני להגיע הבוקר לדיון.
בכל אופן בכוונתי להשתתף בדיונים הבאים שיתקיימו בנושא.
בנוסף אדגיש כי ניהלתי שיחה עם ח"כ חסון- אחד מיוזמי החוק והודעתי לו שבכוונתי להתנגד לנוסח המוצע והוא הסכים איתי שיש לערוך שינויים לנוסח.

בברכה,
ח"כ איתן כבל

כדאי לענות לו, להודות על התשובה והתגובה, ובעיקר – להזכיר לו שדיון נוסף בהצעת החוק נקבע ליום שלישי הבא, 22.6, בשעה 9:00. הפעם אנחנו שולחים לו תזכורת שבוע מראש – שיגיע לדיון ויביע את עמדתו.

ואם לא שלחתם עדיין מייל לאיתן כבל – זה הזמן לעשות זאת (תזכורת: מספר הפקס 02-6496118 או במייל – ecabel@knesset.gov.il).

(בקרוב – דיווח משליחינו המיוחדים לוועדת חוקה, חוק ומשפט על הדיון שנערך היום)

היום אנחנו פותחים בפרויקט חדש: "דברו עם הח"כ".

בכל פעם נבחר חבר כנסת אחר, ונפנה אתכם אליו כדי שתביעו בפניו את דעתכם על הצעת החוק, ותבקשו ממנו לפעול. הפעם – חבר הכנסת איתן כבל, ממפלגת העבודה, שהוא גם חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט שדנה בהצעת חוק ועדות קבלה.

כבל הבטיח לנו בעבר שיתנגד לחוק ואמר:

"בכוונתי להילחם בתיקון הזה ולהיאבק בו בוועדות השונות ובהצבעות במליאה (אם יגיע אליה). אני סבור כי ההצעה עומדת בניגוד מוחלט למצעה של מפלגת העבודה הדוגלת בשוויון וצמצום פערים, ולא באפליה והרחבתם."

ביום רביעי צפויה הוועדה לדון בהצעת החוק, וייתכן שגם תצביע על סעיפיו השונים. בדיון הקודם לא נכח ח"כ כבל, ואנחנו רוצים להזכיר לו את חשיבות הנושא, ולקרוא לו להגיע לדיון הקרוב כדי להביע את התנגדותו ולהצביע בהתאם.

מה אנחנו צריכים מכם? (רק 2 וחצי דקות מזמנכם)

• שתשלחו מכתב לח"כ איתן כבל בפקס (02-6496118) או במייל – ecabel@knesset.gov.il. הכי טוב – שתכתבו משהו אישי שלכם. אם אתם צריכים עזרה – נוסח מוצע של המכתב ניתן למצוא בסוף הפוסט. אתם מוזמנים להעתיק אותו, לשנות אותו, לערוך אותו, להוסיף, לקצר, ולשלוח. (להורדת נוסח מוצע של המכתב כקובץ וורד לחצו כאן. אל תשכחו לערוך ולהוסיף את פרטיכם).
  מי שלא מכיר – אפשר לשלוח פקס בחינם באמצעות השירות של freefax.co.il
• עדכנו אותנו באמצעות תגובות לפוסט, במייל לכתובת info@atidmisgav.org.il או בעמוד הפייסבוק של עתיד משגב. ספרו לנו איך היה, האם קיבלתם תשובה, מה ענו לכם. שמעתם הבטחה? התחמקות מנומסת? כל דבר. אפשר להשאיר תגובה כאן.
• אם לא קיבלתם תשובה ויש לכם זמן להמשיך ולנדנד - התקשרו ללשכה הפרלמנטרית של כבל. דברו עם העוזרים שלו, הסבירו ששלחתם מכתב ושעדיין לא קיבלתם תשובה, תזכירו להם את הישיבה שמתקיימת ביום רביעי, ואם אפשר – בקשו לדבר עם ח"כ כבל עצמו והסבירו לו למה הנושא חשוב. אלה המספרים בלשכה של כבל: 02-6408837, 02-6408838.
• המהדרין יכולים גם לשלוח הודעות בטוויטר (@eitancabel) ובפייסבוק.

לכבוד: ח"כ איתן כבל

הנדון: דיון ביום רביעי בוועדת חוקה בנושא הצעת חוק ועדות קבלה

שלום רב,

על שולחנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט מונחת הצעת חוק ועדות קבלה (הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (ועדות קבלה ביישובים קהילתיים בגליל ובנגב), התש"ע–2009. פ/1740/18 ו פ/1748/18). הצעת החוק תאפשר לוועדות קבלה ביישובים קהילתיים לפסול מועמדות של אנשים שלא יתאימו "לאורח החיים ולמרקם החברתי של היישוב הקהילתי", ושלא יתאימו "להשקפת היסוד של היישוב".

הצעת החוק נועדה כביכול לחזק את היישובים הקהילתיים, באמצעות חיזוק מעמדן של ועדות הקבלה. אך למעשה ההצעה תחריף מצב שבו מופלים אנשים לרעה בגלל דעותיהם, מצבם המשפחתי או השתייכותם הדתית או הלאומית, ונמנעת מהם הזכות להתגורר ביישובים שלצורך הקמתם הקצתה המדינה מקרקעי ציבור. התהליך שבמסגרתו מקודמת הצעת החוק, מביא עמו גם ניסיון לעדכן תקנונים של יישובים קהילתיים בגליל. במקום לחזק את היישובים הוא גורם לקיטוב פוליטי בתוך היישובים, ועלול להביא להתפרקות והתפוררות הקהילות (עוד על הנושא, באתר קבוצת "עתיד משגב": www.atidmisgav.org.il).

ביום רביעי תדון ועדת החוקה בהצעת החוק ובהכנתה לקראת קריאה ראשונה. בעבר הודעת כי בכוונתך "להילחם בתיקון הזה ולהיאבק בו בוועדות השונות ובהצבעות במליאה". עוד כתבת שאתה סבור "כי ההצעה עומדת בניגוד מוחלט למצעה של מפלגת העבודה הדוגלת בשוויון וצמצום פערים, ולא באפליה והרחבתם".

אני קורא לך להגיע ביום רביעי הקרוב לישיבת ועדת חוקה (בשעה 9:00) ולהצביע נגד הצעת החוק.

בברכה,

שם: _____________

פרטים לחזרה: _________

ביום שלישי האחרון נערך דיון נוסף של ועדת חוקה, חוק ומשפט על הצעת חוק ועדות קבלה. מטעם "עתיד משגב" השתתפו בדיון דובי אביגור ואליהו שטרן, והנה התרשמויותיהם: (פרוטוקול מסודר של הדיון עדיין לא פורסם. כשיפורסם – נפרסם אותו גם כאן) (לקריאת הפרוטוקול הרשמי של הדיון – לחצו כאן)

דובי:

היו בדיון עקיצות וחילופי דברים המקובלים בין ח"כים שאינם מסכימים, תוך ידיעה של כולם שמדובר בעיקר בכוונה למנוע כניסת ערבים ליישובים, מבלי לציין זאת במפורש, כולל לא ח"כ חנא סוועד ששאל והביע את דעתו באופן נמרץ.

החידוש היה חוות הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה, שמחק את כל סעיף ההתאמה של המועמד למרקם וללכידות החברתית והציע ניסוח מתון יותר והצעה להיוועץ לפני כל ניסוח סופי עתידי, ועוד תיקונים המעמעמים את החוק במידה רבה ומטשטשים במקצת את צבעו הגזעני – לא לגמרי. (לקריאת נוסח הצעת החוק של היועץ המשפטי לוועדה – לחצו כאן)

חידוש חשוב שלמדנו שם היה כי רשם האגודות השיתופיות אינו מאשר, על סמך ייעוץ משפטי של הממשלה, את כל שינויי התקנון ביישובים בהם נעשה שימוש במושגים ציוני או יהודי בהגדרת אופי הישוב.כך נאמר שם ורשם האגודות השיתופיות שהשתתף בישיבה אישר את הדברים.

לועדה תהיינה עוד מספר ישיבות עד שיאושר או יוסכם הנוסח להגשה, קרוב לוודאי שהחוק שבא להיות "עוקף בג"צ", יתחשב בבג"צ רבות ויעוצב על פי מידות בג"צ.

אליהו יצא קצת פחות אופטימי מהדיון:

חלקה הגדול של הישיבה היה המשך הישיבה הקודמת – התנגחויות, קריאות ביניים, בדיחות פרטיות, השתלחויות של היו"ר (פחות מאשר בפעם הקודמת).

למרות הנוסח המרוכך של היועצת המשפטית אני יצאתי מהישיבה די פסימי וזאת מהטעמים הבאים:

1. גם בנוסח היועצת המשפטית מופיע המספר 500 כבסיס של הגדרת ישוב קהילתי.
2. יו"ר הועדה וחברי ועדה אחרים דאגו לציין שהנוסח של היועצת המשפטית, כמו גם הנוסחים המקוריים, הם בסיס לדיון ואין בהם כדי לחייב איש.
3. טון הדיבור של שלושת מובילי ההצעות – דוד רותם, ישראל חסון ושי חרמש – היה תוקפני ונחרץ כמו קודם ולא ניכרה בהם שום נכונות לפשרה.
4. שלושת חברי הועדה שהביע הזדהות עקרונית עם עמדתנו (ביחס לצורך להגביל מאד את תוקף החוק) נאלמו דום. איתן כבל ויוחנן פלסנר כלל לא נכחו בדיון ואילו שלמה מולה לא הוציא הגה מהפה.
5. נציג משרד הרווחה (שבראשו עומד השר יצחק הרצוג, איש מפלגת העבודה) אמר שהמשרד תומך בחוק ועדות הקבלה והסתמך על הניסיון של המשרד בטיפול במשברים ביישובים קטנים (הוא לא ציין מה זה מספר קטן), והחוסן החברתי שנדרש מישוב קהילתי ועל מחקרים שונים שמאשרים זאת. בעיני ההופעה שלו היתה מבישה.

כדי שלא יהיה רק שחור בעיניים אני רוצה לציין כמה נקודות אור:

1. ח"כ אילן גלאון ממרצ היה עממי אך ברור מאד והוא ידע להדגיש את הנקודות החשובות יפה מאד.
2. דבריו של עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח היו ברורים ולעניין.
3. דבי מזכויות האזרח אמרה לי שאנחנו יכולים לבקש רשות דיבור ולהתייחס לסעיפים השונים בדיון ואני אומנם מתכוון לעשות זאת.
4. ח"כ מיכאל בן ארי לא היה נוכח. במקומו היה נוכח ח"כ אריה אלדד והוא שתק.

ביום רביעי הקרוב, 16.6, יימשך הדיון על סעיפי החוק. אנחנו נמשיך לעקוב.

ועדת הכנסת תדון מחר בהצעת חוק ועדות הקבלה. נציגינו יהיו שם, מקווים לדווח.

אתם מוזמנים לקרוא את הערות היועצים המשפטיים של הוועדה להצעות החוק (קובץ וורד). חלקן מאירות עיניים. רובן נראות טכניות.

חוץ מזה – כנס מעלות-תרשיחא לחיים משותפים ייערך בצפון. יהיו שם קצת יותר מדי שרים וחברי כנסת, כנראה, כדי לקדם את החיים המשותפים, אבל אם מישהו רוצה לדווח לנו על מה שהיה / יהיה – אתם מוזמנים בתגובות, או לשלוח מייל.

המכתב הבא הגיע לפני כמה שבועות למייל שלנו. כפי שניתן להבין ממנו, ועדות קבלה והליכי קליטה בעייתיים מתקיימים לא רק ביישובים קהילתיים בגליל, ולא רק נגד ערבים. גם ביישובים בגולן, וביישובים מעבר לקו הירוק יש ועדות קבלה, וגם הן מותירות אנשים רבים פגועים. הנה מכתבו של אחד מהם:

לאחרונה נתקלתי, באופן אישי, בסוגיית וועדות קבלה לישובים.

בפעם הראשונה – לפני שנתיים כשחלמתי ליישב את הגולן. אחרי ששכנעו אותנו (אותי ומשפחתי הקטנה) לבנות את ביתנו דווקא במרום גולן, אחרי מפגשים רבים עם אנשי האזור ואנשי הקיבוץ בפרט, אחרי שכבר הראו לנו דירה שנחיה בה, וכבר קבענו תאריך כניסה, באופן מפתיע התברר שאנו לא מתאימים לחיי הקהילה….

היה קשה לקבל תשובה שכזאת, בייחוד מכיוון שבמשך כל התקופה שבה חיפשנו מקום מגורים, היישוב נתן לנו הרגשה שמאוד רוצים אותנו, וכי עניין הוועדה הוא די סמלי, ונועד אך ורק לסנן "דמויות מפוקפקות" שאינן רצויות בישובים קהילתיים קטנים. הרגיעו אותנו ואמרו שהמבחן במכון שפי קינן הוא רק "כדי לראות שאין סטיות חריגות ואין מה לחשוש".

כשבוע לפני מועד הכניסה המתוכננת לישוב, כשכבר ישבנו על "מזוודות ארוזות", (הילדה, אז בת 11, הלכה לבית הספר בכל חודש ספטמבר בלי ספרי לימוד, כי מאוקטובר היינו אמורים להיות כבר בבית החדש, והיא אמורה היתה ללכת לבית הספר החדש), קיבלנו לבסוף תשובה!  - ……………תשובה שלילית……………

הנימוק היחידי לסירוב – חברות הוועדה (שהורכבה משתי נציגות בלבד) חששו שלא נסתדר כלכלית.

ביקשתי לראות את תוצאות המבחן ואת "חוות הדעת המקצועית" וקיבלתי תשובה שלילית היות וזה מסמך סודי. (זה לא משנה כנראה שהוא נוגע בי ואף שילמתי בעבורו).

אז בלעתי רוק, החלטתי לשכוח ולא להתעסק עם זה…

המשך קריאה »

בעקבות "האירועים" נדחה הכנס של קבוצת סיכוי במשגב שהיה אמור להיערך הערב.

על המועד החדש תימסר הודעה

ב-8/6 ייערך כנס מעלות תרשיחא הרביעי בהשתתפות שרים (אבישי ברוורמן, גדעון סער), ח"כ יואל חסון, ממפלגת קדימה (שעומדת בראש יוזמי הצעת חוק ועדות קבלה), ח"כ דניאל בן סימון (אחד היחידים שהביע בפומבי התנגדות להצעת החוק) ועוד. אם אתם באזור, אתם מוזמנים לבוא ולשאול את ח"כ חסון או את שרי הממשלה (שתומכת בהצעת החוק) כיצד הצעת החוק תסייע לחיים משותפים.

עוד על תוכנית כנס מעלות תרשיחא בקישור הזה

וזה המקום להזכיר ששבוע קודם לכן ייערך כנס סיכוי במשגב על פרויקט המצפים בגליל.

עדכון (1.6): הכנס נדחה בשל השביתה הכללית במגזר הערבי.

קבוצת "סיכוי במשגב" של עמותת סיכוי מארגנת כנס בשבוע הבא (שלישי, 1 ביוני) על פרויקט המצפים ("ייהוד הגליל") והשפעתו על הערבים והיהודים בגליל. הכנס ייערך באשכול פיס במועצה האזורית משגב, בשעה 19:00.

בין הדוברים והמברכים: ראש המועצה האזורית משגב, רון שני, וסגנו, דני עברי; ראש עיריית סח'נין, מאזן ע'נאים; עלי חיידר, מוחמד אמארה ורון גרליץ מעמותת סיכוי; לארי אברמסון, אמן ופרופ' לאמנות בשנקר; יעקב פרידמן, שהיה מנהל חבל צפון במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, ד"ר יוסף ג'בארין מהטכניון ואמירם גולדין מעמותת שכנים.

למרות שהנושא כללי ועקרוני הרבה יותר מענייני ועדות הקבלה, הוא קשור לאופי של היישובים הקהילתיים במשגב (ושל היישובים הקהילתיים בכלל), אז אתם מוזמנים להגיע, לשמוע ולהשמיע.

עוד פרטים באתר עמותת סיכוי, ובפייסבוק.

נדב מאיוסט ממשיך לעקוב אחר הנושא ומדווח על ההשלכות המעשיות של החלטת מועצת מקרקעי ישראל.

לקריאת הכתבה: www.vkabala.notlong.com

האמת היא שנדב נותן לנו חצי-קרדיט שלא ממש מגיע לנו. לדבריו: "ההחלטה התקבלה במסגרת המאבק של מתנגדי חוק ועדות הקבלה לתומכיו, ובעיצומם של שלושה הליכים משפטיים שונים של אנשים שהגישו מועמדות ליישובים קהילתיים שונים ונדחו על ידי ועדות הקבלה". וגם: "מספר חודשים לאחר שהחלו במאבקם כנגד חוק ועדות הקבלה, קיבלו המתנגדים רוח גבית בדמות החלטה חדשה של מועצת מקרקעי ישראל".

לא בטוח שההחלטה הנוכחית התקבלה במסגרת המאבק נגד חוק ועדות הקבלה. היא קשורה יותר לעתירות שהוגשו לבג"ץ, וכנראה לחשש של פרקליטות המדינה שבג"ץ יפסוק נגד הנהלים הקיימים. ככל הנראה, כדי שלא להסתכן בפסיקה של בג"ץ בדבר החוקיות של עצם קיומן של ועדות קבלה, ביקשו במינהל לעדכן (שוב) את התקנות, כך שאפשר יהיה להתחמק מדיון מהותי.

ההחלטה שהתקבלה מורידה אמנם את סעיף אי-ההתאמה החברתית בנוגע לישובים שבהם יותר מ-120 בתי אב, אבל היא גם מכניסה רף חדש לפיו ניתן יהיה לפסול מועמדים שקבלתם ליישוב תיצור "קהילה חדשה בתוך הקהילה הנוכחית".

חשוב לציין, שהצעת חוק ועדות הקבלה עדיין מונחת על שולחן ועדת חוקה, חוק ומשפט. חברי הכנסת יכולים עדיין לאשר חוק שיקבע כי כל המועמדים ליישוב קהילתי צריכים לעבור ועדת קבלה שתורכב מנציג הסוכנות, הרבנות הראשית וההתאחדות לכדורגל, להוכיח שאין להם אחות, ולהתחייב להתנדב לוועדה אחת לפחות בבית הספר האזורי.

במובן הזה, המאבק נגד הצעת החוק לא הסתיים. כל עוד לא ברורות ההשלכות המעשיות של החלטת מועצת מקרקעי ישראל, קשה גם לומר שקיבלנו רוח גבית מההחלטה. צריך יהיה לחכות ולראות (ואולי להמתין לתוצאות של עוד כמה עתירות לבג"ץ).

כתבה שפורסמה ב-mynet ובמקור כנראה בעיתון "הקיבוץ":
המנהל שוב מתערב בסינון חברים לקיבוץ

הכתבה עוסקת בהשפעות ההחלטה האחרונה של מועצת מקרקעי ישראל על תהליכי הקבלה לקיבוצים ולהרחבות הקהילתיות בקיבוצים. כדאי לקרוא אותה כדי להבין זוויות נוספות להשלכות של חוק ועדות הקבלה (וגם להכיר אולי כמה כוחות שתומכים או שעשויים לתמוך בחוק ועדות הקבלה).

הנה למשל מה שאומר עו"ד מהמחלקה המשפטית של התנועה הקיבוצית:

ההחלטה לעיל, מוסיף דרורי, מבטלת את ועדת הקבלה מטעם היישוב עצמו, ומעתה, מעבר לנציג בודד של היישוב, יהיו שאר חבריה נציגים חיצוניים (נציג הסוכנות היהודית, נציג משרד השיכון, נציג התנועה המיישבת ונציג המועצה האזורית, שישמש גם כיו"ר הוועדה). ועוד גזירה, לא-פחות כבדה – בידי ועדת הקבלה לא תהיה עוד הזכות לפסול קליטה של מועמד על בסיס של "חוסר התאמה חברתית", אם היישוב שלצד ההרחבה מונה 120 משפחות ומעלה.

לקריאת הכתבה באתר mynet לחצו כאן: http://ktzr.us/mynetV

דירה להשכיר. יישוב עם פחות מ-120 בתי אב